נופית החרמון בע"מ נ' אמסלם

החלטה

1.בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין לעיכוב הליכים והעברת התיק לבוררות.

המבקש אשר המשיבה הגישה נגדו תביעה לפינוי מושכר בטענה כי הפר את חוזה השכירות שנכרת בין הצדדים, טען כי המדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית.

בנוסף, הפנה המבקש אל סעיף 19 להסכם השכירות בו נקבע כי: כל חילוקי הדעות ו/או הסכסוכים בין הצדדים והנובעים מהסכם זה ו/או מהפרתו, יובאו בפני בורר יחיד עליו יוסכם בין הצדדים. כן נקבע כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכם בדבר אישיות הבורר, ימונה זה על ידי מי שיכהן באותה עת כראש לשכת עורכי הדין בישראל.

המבקש טען כי מיד שהתגלה הסכסוך הפנה את המשיבה לסעיף הבוררות ועשה כל הנדרש על מנת להביא לקיומה.

2.המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה.

ביחס לסעיף הבוררות, הפנתה המשיבה להוראות סעיף 5(ג) לחוק הבוררות לפיו מוסמך בית המשפט שלא להורות על עיכוב הליכים אם הוא סבור שקיים טעם מיוחד שהסכסוך לא ידון בבוררות. לטענת המשיבה, המדובר בתביעה לפינוי מושכר אשר אמורה להתברר בהליך מזורז והעברתה לבוררות תפגע במטרת ההליך וחקיקתו כהליך מהיר.

דיון:

3.אין לקבל את הבקשה לדחייה על הסף אשר נטענה באופן סתמי וכללי (ואף כשלעצמה, לו היה בה ממש, הייתה טעם למחיקה על הסף ולא לדחייה).

מלבד טענות כלליות כאילו:התביעה טרדנית וקנטרנית, הוגשה בחוסר תום לב תוך הטעיה והצגת "חצאי אמיתות", לא פירט המבקש כל טעם המתייחס באופן ספציפי לטענות שהועלו בכתב התביעה וכלל לא התייחס לגופן של הטענות.

למעלה מן הצורך, אציין כי מחיקת תביעה על הסף היא אמצעי חמור אשר יש להפעיל בזהירות רבה. סעד זה לא יינתן אלא במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שהוא מבקש.

ככל שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות הנטענות בכתב התביעה, יזכה התובע בסעד הנתבע, לא תמחק התביעה על הסף (ראה בספרו של אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" – מהדורה שמינית, עמוד 159".)

4.יחד עם זאת, לאחר עיון בטענות הצדדים ובהסכם השכירות, אני מוצאת לנכון לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים ולהעברת התיק לבוררות.

בהתאם לסעיף 19 להסכם השכירות שנכרת בין הצדדים ואשר מכוחו הוגשה התביעה, נקבע מפורשות:

"19.1 הצדדים מסכימים כי כל חילוקי הדעות ו/או הסכסוכים שיתגלעו ביניהם והנובעים מהסכם זה ו/או מהפעלתו יובאו בפני בורר יחיד עליו יוסכם הין הצדדים (להלן: "הבורר"), וכי הכרעת הבורר תחייבם.

לא הגיעו הצדדים להסכמה בדבר אישיותו של הבורר, ימונה זה ע"י מי שיכהן באותה העת כראש לשכת עורכי הדין בישראל.

19.2 הבורר לא יהיה קשור בזמן, לא בדיני הראיות ולא בדיני הפרוצדורה אך יהיה קשור בדין המהותי.

19.3 חתימת הצדדים על הסכם זה כמוה כחתימתם על הסכם בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח 1968, ולא יידרש מסמך נוסף להחלת הבוררות על הצדדים"

5.על פי סעיף 5 לחוק הבוררות:

"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובולבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.